ההשפעות החיוביות של הטלוויזיה – יש דבר כזה?

יש תחושה באוויר, לפחות בשנים האחרונות, לפיה הטלוויזיה היא גורם משחית שצריך להוציא מהבית. תכניות ריאליטי, סרטים אלימים ותכנים רבים אחרים נחשבים ללא מאוד הולמים, ובעיקר מעוררים את זעמם של הורים ואנשי חינוך שטוענים שהטלוויזיה משחיתה, ושאין סיבה לתת לילדים לצפות בה. האם זה באמת נכון?

 

דברים שאפשר ללמוד מול המסך

התשובה לשאלה הזו מורכבת, כמובן. גם לטלוויזיה, כמו לכל דבר אחר בחיים, יש יתרונות וחסרונות. כמו שאנחנו צריכים לשלוט בכמויות הג'אנק והמתוק שאנחנו מכניסים לגופנו, אנחנו צריכים לשלוט גם במינון הצפייה בטלוויזיה. אבל זה לא אומר שהתכנים כולם רעים. נכון, ילדים שמתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז מוטב שיעסקו בפעילויות שיעודדו יצירתיות, ביטוי עצמי, התמקדות במטרה וריכוז. מצד שני, אנחנו כהורים יודעים שיש לטלוויזיה גם כמה יתרונות. היא יכולה לעזור לנו בשיפור מיומנויות השפה (כמה מאיתנו למדו אנגלית דרך הטלוויזיה? כמה למדו ספרדית?). היא יכולה גם לתת לנו כמה כלים שיעזרו לנו להתמודד טוב יותר עם אתגרים ועם מצבים חברתיים. היא יכולה להעניק השראה ולגרום לנו לחשוב ולהעמיק בנושאים שלרוב אין לנו את הכלים להתמודד איתם.

 

מתחילים לאט ובזהירות

במילים אחרות, במקום למנוע מהילדים גישה מוחלטת למסך הטלוויזיה, נסו למצוא דרך יצירתית לאפשר להם לצפות בתכנים תחת פיקוח צמוד. הגבלת משך הצפייה, והפיכת הזמן המוגבל הזה לזמן משותף שבו ההורים והילדים נוטלים חלק יחד, הן שתי דרכים מצוינות לעשות זאת. כך יוכלו הילדים להיחשף לתכנים חינוכיים יותר, עם ערך מוסף. הפרעות קשב וריכוז בילדים ומבוגרים עשויות בהחלט לחייב פיקוח צמוד עוד יותר, אבל אם תדעו לבחור תכניות איכותיות וטובות, שמתאימות לגיל הילד, וגם למטרות החינוכיות שלנו כהורים, תגלו שהשד לא כל כך נורא. אלימות, מיניות, שפה בוטה ותכנים בלתי הולמים אחרים יכולים וצריכים להישאר בחוץ. אבל בין הערוצים מסתתרים גם תכנים אחרים, טובים יותר. אין שום סיבה לוותר עליהם.